שפתי חכמים, במדבר ח׳:ד׳

מהדורה: חומש שפתי חכמים, הוצאת מצודה, 2009

מפרשים:
1 לפי שנתקשה בה. פירוש מפני שמלת זה מורה על הרמוז, והמעשה לא היה כי אם בשעת עשיית בצלאל ומתחלה נתקשה בה משה עד שהראהו באצבע, וחזר ונתקשה עד שאמר ליה טול ככר וכו' עיין לעיל בפרשת תרומה:
2 עשת. עשת ל' חתיכה:
3 בכשיל. מספרים:
4 גופה של מנורה. דק"ל דהכא משמע שלא היה מקשה אלא עד ירכה ועד פרחה, ובפ' תרומה כתיב שהיתה כולה מקשה:
5 מעשה דק. כלומר מדבר גדול עד דבר קטן שבה היה הכל מקשה. ועד משמש ל' בין, וכיוצא בזה מפרש רש"י בפרשת בא על מבכור פרעה היושב על כסאו וגו':
6 כתבנית. דק"ל דכמראה משמע לשון מראה שהוא צבע, ובמנורה אין שייך לומר שהראה הקב"ה צבע של מנורה. א"נ כמראה הוא מראה הנבואה, כלומר מה שראה במראה הנבואה דהיינו של אש ועשו גם הם מנורה של אש, וזה אינו דהם לא עשאו של אש, ועל זה פירש כתבנית ר"ל כמראה פירושו כתבנית, כמו שכתוב במקום אחר וראה ועשה בתבניתם, ונקראת התבנית בשם מראה מפני שע"י הראייה נודע לו התבנית:
7 מי שעשאה. ר"ל מי שעשה את כל הכלים, והוא בצלאל:
8 נעשית מאליה. מפורש בפ' תרומה, וזה המדרש חולק על פירוש ראשון: